פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{38}}{2}+3\approx 6.082207001
x=-\frac{\sqrt{38}}{2}+3\approx -0.082207001
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}-12x-1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{\left(-12\right)^{2}-4\times 2\left(-1\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -12 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144-4\times 2\left(-1\right)}}{2\times 2}
-12 בריבוע.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144-8\left(-1\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{144+8}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -1.
x=\frac{-\left(-12\right)±\sqrt{152}}{2\times 2}
הוסף את 144 ל- 8.
x=\frac{-\left(-12\right)±2\sqrt{38}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 152.
x=\frac{12±2\sqrt{38}}{2\times 2}
ההופכי של -12 הוא 12.
x=\frac{12±2\sqrt{38}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{2\sqrt{38}+12}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{12±2\sqrt{38}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 12 ל- 2\sqrt{38}.
x=\frac{\sqrt{38}}{2}+3
חלק את 12+2\sqrt{38} ב- 4.
x=\frac{12-2\sqrt{38}}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{12±2\sqrt{38}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{38} מ- 12.
x=-\frac{\sqrt{38}}{2}+3
חלק את 12-2\sqrt{38} ב- 4.
x=\frac{\sqrt{38}}{2}+3 x=-\frac{\sqrt{38}}{2}+3
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}-12x-1=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2x^{2}-12x-1-\left(-1\right)=-\left(-1\right)
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
2x^{2}-12x=-\left(-1\right)
החסרת -1 מעצמו נותנת 0.
2x^{2}-12x=1
החסר -1 מ- 0.
\frac{2x^{2}-12x}{2}=\frac{1}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\left(-\frac{12}{2}\right)x=\frac{1}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-6x=\frac{1}{2}
חלק את -12 ב- 2.
x^{2}-6x+\left(-3\right)^{2}=\frac{1}{2}+\left(-3\right)^{2}
חלק את -6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-6x+9=\frac{1}{2}+9
-3 בריבוע.
x^{2}-6x+9=\frac{19}{2}
הוסף את \frac{1}{2} ל- 9.
\left(x-3\right)^{2}=\frac{19}{2}
פרק x^{2}-6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-3\right)^{2}}=\sqrt{\frac{19}{2}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-3=\frac{\sqrt{38}}{2} x-3=-\frac{\sqrt{38}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{38}}{2}+3 x=-\frac{\sqrt{38}}{2}+3
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}