פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{41} - 1}{4} \approx 1.350781059
x=\frac{-\sqrt{41}-1}{4}\approx -1.850781059
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x^{2}+x-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\times 2\left(-5\right)}}{2\times 2}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1-8\left(-5\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-1±\sqrt{1+40}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -5.
x=\frac{-1±\sqrt{41}}{2\times 2}
הוסף את 1 ל- 40.
x=\frac{-1±\sqrt{41}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{\sqrt{41}-1}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\sqrt{41}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- \sqrt{41}.
x=\frac{-\sqrt{41}-1}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±\sqrt{41}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{41} מ- -1.
x=\frac{\sqrt{41}-1}{4} x=\frac{-\sqrt{41}-1}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
2x^{2}+x-5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
2x^{2}+x-5-\left(-5\right)=-\left(-5\right)
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
2x^{2}+x=-\left(-5\right)
החסרת -5 מעצמו נותנת 0.
2x^{2}+x=5
החסר -5 מ- 0.
\frac{2x^{2}+x}{2}=\frac{5}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x=\frac{5}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{5}{2}+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{5}{2}+\frac{1}{16}
העלה את \frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{41}{16}
הוסף את \frac{5}{2} ל- \frac{1}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{41}{16}
פרק x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{41}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{4}=\frac{\sqrt{41}}{4} x+\frac{1}{4}=-\frac{\sqrt{41}}{4}
פשט.
x=\frac{\sqrt{41}-1}{4} x=\frac{-\sqrt{41}-1}{4}
החסר \frac{1}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}