פתור עבור t
t=2
t=-\frac{1}{2}=-0.5
שתף
הועתק ללוח
2+3t-2t^{2}=0
החסר 2t^{2} משני האגפים.
-2t^{2}+3t+2=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=3 ab=-2\times 2=-4
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -2t^{2}+at+bt+2. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,4 -2,2
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -4.
-1+4=3 -2+2=0
חשב את הסכום של כל צמד.
a=4 b=-1
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 3.
\left(-2t^{2}+4t\right)+\left(-t+2\right)
שכתב את -2t^{2}+3t+2 כ- \left(-2t^{2}+4t\right)+\left(-t+2\right).
2t\left(-t+2\right)-t+2
הוצא את הגורם המשותף 2t ב- -2t^{2}+4t.
\left(-t+2\right)\left(2t+1\right)
הוצא את האיבר המשותף -t+2 באמצעות חוק הפילוג.
t=2 t=-\frac{1}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -t+2=0 ו- 2t+1=0.
2+3t-2t^{2}=0
החסר 2t^{2} משני האגפים.
-2t^{2}+3t+2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-2\right)\times 2}}{2\left(-2\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -2 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-2\right)\times 2}}{2\left(-2\right)}
3 בריבוע.
t=\frac{-3±\sqrt{9+8\times 2}}{2\left(-2\right)}
הכפל את -4 ב- -2.
t=\frac{-3±\sqrt{9+16}}{2\left(-2\right)}
הכפל את 8 ב- 2.
t=\frac{-3±\sqrt{25}}{2\left(-2\right)}
הוסף את 9 ל- 16.
t=\frac{-3±5}{2\left(-2\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
t=\frac{-3±5}{-4}
הכפל את 2 ב- -2.
t=\frac{2}{-4}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±5}{-4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 5.
t=-\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{2}{-4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
t=-\frac{8}{-4}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±5}{-4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- -3.
t=2
חלק את -8 ב- -4.
t=-\frac{1}{2} t=2
המשוואה נפתרה כעת.
2+3t-2t^{2}=0
החסר 2t^{2} משני האגפים.
3t-2t^{2}=-2
החסר 2 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-2t^{2}+3t=-2
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-2t^{2}+3t}{-2}=-\frac{2}{-2}
חלק את שני האגפים ב- -2.
t^{2}+\frac{3}{-2}t=-\frac{2}{-2}
חילוק ב- -2 מבטל את ההכפלה ב- -2.
t^{2}-\frac{3}{2}t=-\frac{2}{-2}
חלק את 3 ב- -2.
t^{2}-\frac{3}{2}t=1
חלק את -2 ב- -2.
t^{2}-\frac{3}{2}t+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}=1+\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{3}{2}t+\frac{9}{16}=1+\frac{9}{16}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{3}{2}t+\frac{9}{16}=\frac{25}{16}
הוסף את 1 ל- \frac{9}{16}.
\left(t-\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{25}{16}
פרק t^{2}-\frac{3}{2}t+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{3}{4}=\frac{5}{4} t-\frac{3}{4}=-\frac{5}{4}
פשט.
t=2 t=-\frac{1}{2}
הוסף \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}