פתור עבור b
b=\frac{1}{4}=0.25
b = \frac{5}{2} = 2\frac{1}{2} = 2.5
שתף
הועתק ללוח
8b^{2}-22b+5=0
חלק את שני האגפים ב- 2.
a+b=-22 ab=8\times 5=40
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 8b^{2}+ab+bb+5. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-40 -2,-20 -4,-10 -5,-8
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 40.
-1-40=-41 -2-20=-22 -4-10=-14 -5-8=-13
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-20 b=-2
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -22.
\left(8b^{2}-20b\right)+\left(-2b+5\right)
שכתב את 8b^{2}-22b+5 כ- \left(8b^{2}-20b\right)+\left(-2b+5\right).
4b\left(2b-5\right)-\left(2b-5\right)
הוצא את הגורם המשותף 4b בקבוצה הראשונה ואת -1 בקבוצה השניה.
\left(2b-5\right)\left(4b-1\right)
הוצא את האיבר המשותף 2b-5 באמצעות חוק הפילוג.
b=\frac{5}{2} b=\frac{1}{4}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2b-5=0 ו- 4b-1=0.
16b^{2}-44b+10=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
b=\frac{-\left(-44\right)±\sqrt{\left(-44\right)^{2}-4\times 16\times 10}}{2\times 16}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 16 במקום a, ב- -44 במקום b, וב- 10 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
b=\frac{-\left(-44\right)±\sqrt{1936-4\times 16\times 10}}{2\times 16}
-44 בריבוע.
b=\frac{-\left(-44\right)±\sqrt{1936-64\times 10}}{2\times 16}
הכפל את -4 ב- 16.
b=\frac{-\left(-44\right)±\sqrt{1936-640}}{2\times 16}
הכפל את -64 ב- 10.
b=\frac{-\left(-44\right)±\sqrt{1296}}{2\times 16}
הוסף את 1936 ל- -640.
b=\frac{-\left(-44\right)±36}{2\times 16}
הוצא את השורש הריבועי של 1296.
b=\frac{44±36}{2\times 16}
ההופכי של -44 הוא 44.
b=\frac{44±36}{32}
הכפל את 2 ב- 16.
b=\frac{80}{32}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{44±36}{32} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 44 ל- 36.
b=\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{80}{32} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 16.
b=\frac{8}{32}
כעת פתור את המשוואה b=\frac{44±36}{32} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 36 מ- 44.
b=\frac{1}{4}
צמצם את השבר \frac{8}{32} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 8.
b=\frac{5}{2} b=\frac{1}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
16b^{2}-44b+10=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
16b^{2}-44b+10-10=-10
החסר 10 משני אגפי המשוואה.
16b^{2}-44b=-10
החסרת 10 מעצמו נותנת 0.
\frac{16b^{2}-44b}{16}=-\frac{10}{16}
חלק את שני האגפים ב- 16.
b^{2}+\left(-\frac{44}{16}\right)b=-\frac{10}{16}
חילוק ב- 16 מבטל את ההכפלה ב- 16.
b^{2}-\frac{11}{4}b=-\frac{10}{16}
צמצם את השבר \frac{-44}{16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
b^{2}-\frac{11}{4}b=-\frac{5}{8}
צמצם את השבר \frac{-10}{16} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
b^{2}-\frac{11}{4}b+\left(-\frac{11}{8}\right)^{2}=-\frac{5}{8}+\left(-\frac{11}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{11}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{11}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{11}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
b^{2}-\frac{11}{4}b+\frac{121}{64}=-\frac{5}{8}+\frac{121}{64}
העלה את -\frac{11}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
b^{2}-\frac{11}{4}b+\frac{121}{64}=\frac{81}{64}
הוסף את -\frac{5}{8} ל- \frac{121}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(b-\frac{11}{8}\right)^{2}=\frac{81}{64}
פרק b^{2}-\frac{11}{4}b+\frac{121}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(b-\frac{11}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{81}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
b-\frac{11}{8}=\frac{9}{8} b-\frac{11}{8}=-\frac{9}{8}
פשט.
b=\frac{5}{2} b=\frac{1}{4}
הוסף \frac{11}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}