פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{3197}+1}{102}\approx 0.564137449
x=\frac{1-\sqrt{3197}}{102}\approx -0.544529606
גרף
שתף
הועתק ללוח
1530x^{2}-30x-470=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{\left(-30\right)^{2}-4\times 1530\left(-470\right)}}{2\times 1530}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1530 במקום a, ב- -30 במקום b, וב- -470 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{900-4\times 1530\left(-470\right)}}{2\times 1530}
-30 בריבוע.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{900-6120\left(-470\right)}}{2\times 1530}
הכפל את -4 ב- 1530.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{900+2876400}}{2\times 1530}
הכפל את -6120 ב- -470.
x=\frac{-\left(-30\right)±\sqrt{2877300}}{2\times 1530}
הוסף את 900 ל- 2876400.
x=\frac{-\left(-30\right)±30\sqrt{3197}}{2\times 1530}
הוצא את השורש הריבועי של 2877300.
x=\frac{30±30\sqrt{3197}}{2\times 1530}
ההופכי של -30 הוא 30.
x=\frac{30±30\sqrt{3197}}{3060}
הכפל את 2 ב- 1530.
x=\frac{30\sqrt{3197}+30}{3060}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{30±30\sqrt{3197}}{3060} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 30 ל- 30\sqrt{3197}.
x=\frac{\sqrt{3197}+1}{102}
חלק את 30+30\sqrt{3197} ב- 3060.
x=\frac{30-30\sqrt{3197}}{3060}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{30±30\sqrt{3197}}{3060} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 30\sqrt{3197} מ- 30.
x=\frac{1-\sqrt{3197}}{102}
חלק את 30-30\sqrt{3197} ב- 3060.
x=\frac{\sqrt{3197}+1}{102} x=\frac{1-\sqrt{3197}}{102}
המשוואה נפתרה כעת.
1530x^{2}-30x-470=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
1530x^{2}-30x-470-\left(-470\right)=-\left(-470\right)
הוסף 470 לשני אגפי המשוואה.
1530x^{2}-30x=-\left(-470\right)
החסרת -470 מעצמו נותנת 0.
1530x^{2}-30x=470
החסר -470 מ- 0.
\frac{1530x^{2}-30x}{1530}=\frac{470}{1530}
חלק את שני האגפים ב- 1530.
x^{2}+\left(-\frac{30}{1530}\right)x=\frac{470}{1530}
חילוק ב- 1530 מבטל את ההכפלה ב- 1530.
x^{2}-\frac{1}{51}x=\frac{470}{1530}
צמצם את השבר \frac{-30}{1530} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 30.
x^{2}-\frac{1}{51}x=\frac{47}{153}
צמצם את השבר \frac{470}{1530} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 10.
x^{2}-\frac{1}{51}x+\left(-\frac{1}{102}\right)^{2}=\frac{47}{153}+\left(-\frac{1}{102}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{51}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{102}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{102} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{51}x+\frac{1}{10404}=\frac{47}{153}+\frac{1}{10404}
העלה את -\frac{1}{102} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{51}x+\frac{1}{10404}=\frac{3197}{10404}
הוסף את \frac{47}{153} ל- \frac{1}{10404} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{102}\right)^{2}=\frac{3197}{10404}
פרק x^{2}-\frac{1}{51}x+\frac{1}{10404} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{102}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{3197}{10404}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{102}=\frac{\sqrt{3197}}{102} x-\frac{1}{102}=-\frac{\sqrt{3197}}{102}
פשט.
x=\frac{\sqrt{3197}+1}{102} x=\frac{1-\sqrt{3197}}{102}
הוסף \frac{1}{102} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}