פתור עבור t
t = \frac{\sqrt{23181} + 51}{98} \approx 2.074011008
t=\frac{51-\sqrt{23181}}{98}\approx -1.033194681
שתף
הועתק ללוח
49t^{2}-51t=105
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
49t^{2}-51t-105=105-105
החסר 105 משני אגפי המשוואה.
49t^{2}-51t-105=0
החסרת 105 מעצמו נותנת 0.
t=\frac{-\left(-51\right)±\sqrt{\left(-51\right)^{2}-4\times 49\left(-105\right)}}{2\times 49}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 49 במקום a, ב- -51 במקום b, וב- -105 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-\left(-51\right)±\sqrt{2601-4\times 49\left(-105\right)}}{2\times 49}
-51 בריבוע.
t=\frac{-\left(-51\right)±\sqrt{2601-196\left(-105\right)}}{2\times 49}
הכפל את -4 ב- 49.
t=\frac{-\left(-51\right)±\sqrt{2601+20580}}{2\times 49}
הכפל את -196 ב- -105.
t=\frac{-\left(-51\right)±\sqrt{23181}}{2\times 49}
הוסף את 2601 ל- 20580.
t=\frac{51±\sqrt{23181}}{2\times 49}
ההופכי של -51 הוא 51.
t=\frac{51±\sqrt{23181}}{98}
הכפל את 2 ב- 49.
t=\frac{\sqrt{23181}+51}{98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{51±\sqrt{23181}}{98} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 51 ל- \sqrt{23181}.
t=\frac{51-\sqrt{23181}}{98}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{51±\sqrt{23181}}{98} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{23181} מ- 51.
t=\frac{\sqrt{23181}+51}{98} t=\frac{51-\sqrt{23181}}{98}
המשוואה נפתרה כעת.
49t^{2}-51t=105
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{49t^{2}-51t}{49}=\frac{105}{49}
חלק את שני האגפים ב- 49.
t^{2}-\frac{51}{49}t=\frac{105}{49}
חילוק ב- 49 מבטל את ההכפלה ב- 49.
t^{2}-\frac{51}{49}t=\frac{15}{7}
צמצם את השבר \frac{105}{49} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 7.
t^{2}-\frac{51}{49}t+\left(-\frac{51}{98}\right)^{2}=\frac{15}{7}+\left(-\frac{51}{98}\right)^{2}
חלק את -\frac{51}{49}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{51}{98}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{51}{98} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}-\frac{51}{49}t+\frac{2601}{9604}=\frac{15}{7}+\frac{2601}{9604}
העלה את -\frac{51}{98} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}-\frac{51}{49}t+\frac{2601}{9604}=\frac{23181}{9604}
הוסף את \frac{15}{7} ל- \frac{2601}{9604} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t-\frac{51}{98}\right)^{2}=\frac{23181}{9604}
פרק t^{2}-\frac{51}{49}t+\frac{2601}{9604} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t-\frac{51}{98}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{23181}{9604}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t-\frac{51}{98}=\frac{\sqrt{23181}}{98} t-\frac{51}{98}=-\frac{\sqrt{23181}}{98}
פשט.
t=\frac{\sqrt{23181}+51}{98} t=\frac{51-\sqrt{23181}}{98}
הוסף \frac{51}{98} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}