פרק לגורמים
-3\left(x+1\right)^{2}
הערך
-3\left(x+1\right)^{2}
גרף
שתף
הועתק ללוח
3\left(-x^{2}-2x-1\right)
הוצא את הגורם המשותף 3.
a+b=-2 ab=-\left(-1\right)=1
שקול את -x^{2}-2x-1. פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- -x^{2}+ax+bx-1. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=-1 b=-1
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(-x^{2}-x\right)+\left(-x-1\right)
שכתב את -x^{2}-2x-1 כ- \left(-x^{2}-x\right)+\left(-x-1\right).
-x\left(x+1\right)-\left(x+1\right)
הוצא את הגורם המשותף -x בקבוצה הראשונה ואת -1 בקבוצה השניה.
\left(x+1\right)\left(-x-1\right)
הוצא את האיבר המשותף x+1 באמצעות חוק הפילוג.
3\left(x+1\right)\left(-x-1\right)
שכתב את הביטוי המפורק לגורמים המלא.
-3x^{2}-6x-3=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\left(-3\right)\left(-3\right)}}{2\left(-3\right)}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\left(-3\right)\left(-3\right)}}{2\left(-3\right)}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+12\left(-3\right)}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-36}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- -3.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{0}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 36 ל- -36.
x=\frac{-\left(-6\right)±0}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 0.
x=\frac{6±0}{2\left(-3\right)}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{6±0}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
-3x^{2}-6x-3=-3\left(x-\left(-1\right)\right)\left(x-\left(-1\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- -1 במקום x_{1} וב- -1 במקום x_{2}.
-3x^{2}-6x-3=-3\left(x+1\right)\left(x+1\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}