פתור עבור x
x = \frac{8 \sqrt{7} + 8}{3} \approx 9.722003496
x=\frac{8-8\sqrt{7}}{3}\approx -4.388670163
גרף
שתף
הועתק ללוח
-3x^{2}+16x+128=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-16±\sqrt{16^{2}-4\left(-3\right)\times 128}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- 16 במקום b, וב- 128 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-16±\sqrt{256-4\left(-3\right)\times 128}}{2\left(-3\right)}
16 בריבוע.
x=\frac{-16±\sqrt{256+12\times 128}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-16±\sqrt{256+1536}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- 128.
x=\frac{-16±\sqrt{1792}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 256 ל- 1536.
x=\frac{-16±16\sqrt{7}}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 1792.
x=\frac{-16±16\sqrt{7}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{16\sqrt{7}-16}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-16±16\sqrt{7}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -16 ל- 16\sqrt{7}.
x=\frac{8-8\sqrt{7}}{3}
חלק את -16+16\sqrt{7} ב- -6.
x=\frac{-16\sqrt{7}-16}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-16±16\sqrt{7}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 16\sqrt{7} מ- -16.
x=\frac{8\sqrt{7}+8}{3}
חלק את -16-16\sqrt{7} ב- -6.
x=\frac{8-8\sqrt{7}}{3} x=\frac{8\sqrt{7}+8}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
-3x^{2}+16x+128=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-3x^{2}+16x+128-128=-128
החסר 128 משני אגפי המשוואה.
-3x^{2}+16x=-128
החסרת 128 מעצמו נותנת 0.
\frac{-3x^{2}+16x}{-3}=-\frac{128}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\frac{16}{-3}x=-\frac{128}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}-\frac{16}{3}x=-\frac{128}{-3}
חלק את 16 ב- -3.
x^{2}-\frac{16}{3}x=\frac{128}{3}
חלק את -128 ב- -3.
x^{2}-\frac{16}{3}x+\left(-\frac{8}{3}\right)^{2}=\frac{128}{3}+\left(-\frac{8}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{16}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{8}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{8}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{16}{3}x+\frac{64}{9}=\frac{128}{3}+\frac{64}{9}
העלה את -\frac{8}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{16}{3}x+\frac{64}{9}=\frac{448}{9}
הוסף את \frac{128}{3} ל- \frac{64}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{8}{3}\right)^{2}=\frac{448}{9}
פרק x^{2}-\frac{16}{3}x+\frac{64}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{8}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{448}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{8}{3}=\frac{8\sqrt{7}}{3} x-\frac{8}{3}=-\frac{8\sqrt{7}}{3}
פשט.
x=\frac{8\sqrt{7}+8}{3} x=\frac{8-8\sqrt{7}}{3}
הוסף \frac{8}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}