פתור עבור h
h=-2
h=1
שתף
הועתק ללוח
-h^{2}+3h+1-4h=-1
החסר 4h משני האגפים.
-h^{2}-h+1=-1
כנס את 3h ו- -4h כדי לקבל -h.
-h^{2}-h+1+1=0
הוסף 1 משני הצדדים.
-h^{2}-h+2=0
חבר את 1 ו- 1 כדי לקבל 2.
a+b=-1 ab=-2=-2
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -h^{2}+ah+bh+2. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
a=1 b=-2
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. הצמד היחיד מסוג זה הוא פתרון המערכת.
\left(-h^{2}+h\right)+\left(-2h+2\right)
שכתב את -h^{2}-h+2 כ- \left(-h^{2}+h\right)+\left(-2h+2\right).
h\left(-h+1\right)+2\left(-h+1\right)
הוצא את הגורם המשותף h בקבוצה הראשונה ואת 2 בקבוצה השניה.
\left(-h+1\right)\left(h+2\right)
הוצא את האיבר המשותף -h+1 באמצעות חוק הפילוג.
h=1 h=-2
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -h+1=0 ו- h+2=0.
-h^{2}+3h+1-4h=-1
החסר 4h משני האגפים.
-h^{2}-h+1=-1
כנס את 3h ו- -4h כדי לקבל -h.
-h^{2}-h+1+1=0
הוסף 1 משני הצדדים.
-h^{2}-h+2=0
חבר את 1 ו- 1 כדי לקבל 2.
h=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\left(-1\right)\times 2}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
h=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+4\times 2}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
h=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+8}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 2.
h=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{9}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 1 ל- 8.
h=\frac{-\left(-1\right)±3}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 9.
h=\frac{1±3}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -1 הוא 1.
h=\frac{1±3}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
h=\frac{4}{-2}
כעת פתור את המשוואה h=\frac{1±3}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 3.
h=-2
חלק את 4 ב- -2.
h=-\frac{2}{-2}
כעת פתור את המשוואה h=\frac{1±3}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3 מ- 1.
h=1
חלק את -2 ב- -2.
h=-2 h=1
המשוואה נפתרה כעת.
-h^{2}+3h+1-4h=-1
החסר 4h משני האגפים.
-h^{2}-h+1=-1
כנס את 3h ו- -4h כדי לקבל -h.
-h^{2}-h=-1-1
החסר 1 משני האגפים.
-h^{2}-h=-2
החסר את 1 מ- -1 כדי לקבל -2.
\frac{-h^{2}-h}{-1}=-\frac{2}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
h^{2}+\left(-\frac{1}{-1}\right)h=-\frac{2}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
h^{2}+h=-\frac{2}{-1}
חלק את -1 ב- -1.
h^{2}+h=2
חלק את -2 ב- -1.
h^{2}+h+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=2+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
h^{2}+h+\frac{1}{4}=2+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
h^{2}+h+\frac{1}{4}=\frac{9}{4}
הוסף את 2 ל- \frac{1}{4}.
\left(h+\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{9}{4}
פרק h^{2}+h+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(h+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
h+\frac{1}{2}=\frac{3}{2} h+\frac{1}{2}=-\frac{3}{2}
פשט.
h=1 h=-2
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}