פתור עבור x
x=-10
x=3
גרף
שתף
הועתק ללוח
x^{2}+7x=30
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+7 ב- x.
x^{2}+7x-30=0
החסר 30 משני האגפים.
x=\frac{-7±\sqrt{7^{2}-4\left(-30\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- 7 במקום b, וב- -30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-7±\sqrt{49-4\left(-30\right)}}{2}
7 בריבוע.
x=\frac{-7±\sqrt{49+120}}{2}
הכפל את -4 ב- -30.
x=\frac{-7±\sqrt{169}}{2}
הוסף את 49 ל- 120.
x=\frac{-7±13}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 169.
x=\frac{6}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±13}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -7 ל- 13.
x=3
חלק את 6 ב- 2.
x=-\frac{20}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±13}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 13 מ- -7.
x=-10
חלק את -20 ב- 2.
x=3 x=-10
המשוואה נפתרה כעת.
x^{2}+7x=30
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+7 ב- x.
x^{2}+7x+\left(\frac{7}{2}\right)^{2}=30+\left(\frac{7}{2}\right)^{2}
חלק את 7, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{7}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+7x+\frac{49}{4}=30+\frac{49}{4}
העלה את \frac{7}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+7x+\frac{49}{4}=\frac{169}{4}
הוסף את 30 ל- \frac{49}{4}.
\left(x+\frac{7}{2}\right)^{2}=\frac{169}{4}
פרק x^{2}+7x+\frac{49}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{7}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{169}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{7}{2}=\frac{13}{2} x+\frac{7}{2}=-\frac{13}{2}
פשט.
x=3 x=-10
החסר \frac{7}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}