פתור עבור x
x = -\frac{7}{3} = -2\frac{1}{3} \approx -2.333333333
x=2
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(2x\right)^{2}-9-x\left(x-1\right)=5
שקול את \left(2x-3\right)\left(2x+3\right). ניתן להמיר כפל להפרשי הריבועים באמצעות הכלל: \left(a-b\right)\left(a+b\right)=a^{2}-b^{2}. 3 בריבוע.
2^{2}x^{2}-9-x\left(x-1\right)=5
פיתוח \left(2x\right)^{2}.
4x^{2}-9-x\left(x-1\right)=5
חשב את 2 בחזקת 2 וקבל 4.
4x^{2}-9-\left(x^{2}-x\right)=5
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- x-1.
4x^{2}-9-x^{2}+x=5
כדי למצוא את ההופכי של x^{2}-x, מצא את ההופכי של כל איבר.
3x^{2}-9+x=5
כנס את 4x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 3x^{2}.
3x^{2}-9+x-5=0
החסר 5 משני האגפים.
3x^{2}-14+x=0
החסר את 5 מ- -9 כדי לקבל -14.
3x^{2}+x-14=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 3\left(-14\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -14 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\times 3\left(-14\right)}}{2\times 3}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1-12\left(-14\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-1±\sqrt{1+168}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -14.
x=\frac{-1±\sqrt{169}}{2\times 3}
הוסף את 1 ל- 168.
x=\frac{-1±13}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 169.
x=\frac{-1±13}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{12}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±13}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 13.
x=2
חלק את 12 ב- 6.
x=-\frac{14}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±13}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 13 מ- -1.
x=-\frac{7}{3}
צמצם את השבר \frac{-14}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=2 x=-\frac{7}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
\left(2x\right)^{2}-9-x\left(x-1\right)=5
שקול את \left(2x-3\right)\left(2x+3\right). ניתן להמיר כפל להפרשי הריבועים באמצעות הכלל: \left(a-b\right)\left(a+b\right)=a^{2}-b^{2}. 3 בריבוע.
2^{2}x^{2}-9-x\left(x-1\right)=5
פיתוח \left(2x\right)^{2}.
4x^{2}-9-x\left(x-1\right)=5
חשב את 2 בחזקת 2 וקבל 4.
4x^{2}-9-\left(x^{2}-x\right)=5
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- x-1.
4x^{2}-9-x^{2}+x=5
כדי למצוא את ההופכי של x^{2}-x, מצא את ההופכי של כל איבר.
3x^{2}-9+x=5
כנס את 4x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 3x^{2}.
3x^{2}+x=5+9
הוסף 9 משני הצדדים.
3x^{2}+x=14
חבר את 5 ו- 9 כדי לקבל 14.
\frac{3x^{2}+x}{3}=\frac{14}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{1}{3}x=\frac{14}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\left(\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{14}{3}+\left(\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{14}{3}+\frac{1}{36}
העלה את \frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{169}{36}
הוסף את \frac{14}{3} ל- \frac{1}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{169}{36}
פרק x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{169}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{6}=\frac{13}{6} x+\frac{1}{6}=-\frac{13}{6}
פשט.
x=2 x=-\frac{7}{3}
החסר \frac{1}{6} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}