פתור עבור x
x=0.1
x=-1.6
גרף
שתף
הועתק ללוח
1+3x+2x^{2}=1.32
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 1+x ב- 1+2x ולכנס איברים דומים.
1+3x+2x^{2}-1.32=0
החסר 1.32 משני האגפים.
-0.32+3x+2x^{2}=0
החסר את 1.32 מ- 1 כדי לקבל -0.32.
2x^{2}+3x-0.32=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\times 2\left(-0.32\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -0.32 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\times 2\left(-0.32\right)}}{2\times 2}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9-8\left(-0.32\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-3±\sqrt{9+2.56}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -0.32.
x=\frac{-3±\sqrt{11.56}}{2\times 2}
הוסף את 9 ל- 2.56.
x=\frac{-3±\frac{17}{5}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 11.56.
x=\frac{-3±\frac{17}{5}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{\frac{2}{5}}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\frac{17}{5}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- \frac{17}{5}.
x=\frac{1}{10}
חלק את \frac{2}{5} ב- 4.
x=-\frac{\frac{32}{5}}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\frac{17}{5}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{17}{5} מ- -3.
x=-\frac{8}{5}
חלק את -\frac{32}{5} ב- 4.
x=\frac{1}{10} x=-\frac{8}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
1+3x+2x^{2}=1.32
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 1+x ב- 1+2x ולכנס איברים דומים.
3x+2x^{2}=1.32-1
החסר 1 משני האגפים.
3x+2x^{2}=0.32
החסר את 1 מ- 1.32 כדי לקבל 0.32.
2x^{2}+3x=0.32
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2x^{2}+3x}{2}=\frac{0.32}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{3}{2}x=\frac{0.32}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+\frac{3}{2}x=0.16
חלק את 0.32 ב- 2.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\left(\frac{3}{4}\right)^{2}=0.16+\left(\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=0.16+\frac{9}{16}
העלה את \frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{289}{400}
הוסף את 0.16 ל- \frac{9}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{289}{400}
פרק x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{289}{400}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{4}=\frac{17}{20} x+\frac{3}{4}=-\frac{17}{20}
פשט.
x=\frac{1}{10} x=-\frac{8}{5}
החסר \frac{3}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}