פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{201} + 11}{20} \approx 1.258872344
x=\frac{11-\sqrt{201}}{20}\approx -0.158872344
גרף
שתף
הועתק ללוח
30x^{2}-3x-6=30x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6x-3 ב- 5x+2 ולכנס איברים דומים.
30x^{2}-3x-6-30x=0
החסר 30x משני האגפים.
30x^{2}-33x-6=0
כנס את -3x ו- -30x כדי לקבל -33x.
x=\frac{-\left(-33\right)±\sqrt{\left(-33\right)^{2}-4\times 30\left(-6\right)}}{2\times 30}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 30 במקום a, ב- -33 במקום b, וב- -6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-33\right)±\sqrt{1089-4\times 30\left(-6\right)}}{2\times 30}
-33 בריבוע.
x=\frac{-\left(-33\right)±\sqrt{1089-120\left(-6\right)}}{2\times 30}
הכפל את -4 ב- 30.
x=\frac{-\left(-33\right)±\sqrt{1089+720}}{2\times 30}
הכפל את -120 ב- -6.
x=\frac{-\left(-33\right)±\sqrt{1809}}{2\times 30}
הוסף את 1089 ל- 720.
x=\frac{-\left(-33\right)±3\sqrt{201}}{2\times 30}
הוצא את השורש הריבועי של 1809.
x=\frac{33±3\sqrt{201}}{2\times 30}
ההופכי של -33 הוא 33.
x=\frac{33±3\sqrt{201}}{60}
הכפל את 2 ב- 30.
x=\frac{3\sqrt{201}+33}{60}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{33±3\sqrt{201}}{60} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 33 ל- 3\sqrt{201}.
x=\frac{\sqrt{201}+11}{20}
חלק את 33+3\sqrt{201} ב- 60.
x=\frac{33-3\sqrt{201}}{60}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{33±3\sqrt{201}}{60} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 3\sqrt{201} מ- 33.
x=\frac{11-\sqrt{201}}{20}
חלק את 33-3\sqrt{201} ב- 60.
x=\frac{\sqrt{201}+11}{20} x=\frac{11-\sqrt{201}}{20}
המשוואה נפתרה כעת.
30x^{2}-3x-6=30x
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 6x-3 ב- 5x+2 ולכנס איברים דומים.
30x^{2}-3x-6-30x=0
החסר 30x משני האגפים.
30x^{2}-33x-6=0
כנס את -3x ו- -30x כדי לקבל -33x.
30x^{2}-33x=6
הוסף 6 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{30x^{2}-33x}{30}=\frac{6}{30}
חלק את שני האגפים ב- 30.
x^{2}+\left(-\frac{33}{30}\right)x=\frac{6}{30}
חילוק ב- 30 מבטל את ההכפלה ב- 30.
x^{2}-\frac{11}{10}x=\frac{6}{30}
צמצם את השבר \frac{-33}{30} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{11}{10}x=\frac{1}{5}
צמצם את השבר \frac{6}{30} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x^{2}-\frac{11}{10}x+\left(-\frac{11}{20}\right)^{2}=\frac{1}{5}+\left(-\frac{11}{20}\right)^{2}
חלק את -\frac{11}{10}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{11}{20}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{11}{20} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{11}{10}x+\frac{121}{400}=\frac{1}{5}+\frac{121}{400}
העלה את -\frac{11}{20} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{11}{10}x+\frac{121}{400}=\frac{201}{400}
הוסף את \frac{1}{5} ל- \frac{121}{400} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{11}{20}\right)^{2}=\frac{201}{400}
פרק x^{2}-\frac{11}{10}x+\frac{121}{400} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{11}{20}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{201}{400}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{11}{20}=\frac{\sqrt{201}}{20} x-\frac{11}{20}=-\frac{\sqrt{201}}{20}
פשט.
x=\frac{\sqrt{201}+11}{20} x=\frac{11-\sqrt{201}}{20}
הוסף \frac{11}{20} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}