\left\{ \begin{array} { l } { 1 = 4 k + l } \\ { - 4 = - 3 k + l } \end{array} \right.
פתור עבור k, l
k=\frac{5}{7}\approx 0.714285714
l = -\frac{13}{7} = -1\frac{6}{7} \approx -1.857142857
שתף
הועתק ללוח
4k+l=1
שקול את המשוואה הראשונה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-3k+l=-4
שקול את המשוואה השניה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
4k+l=1,-3k+l=-4
כדי לפתור זוג משוואות באמצעות החלפה, תחילה פתור אחת מהמשוואות עבור אחד מהמשתנים. לאחר מכן החלף את התוצאה עבור משתנה זה במשוואה השניה.
4k+l=1
בחר אחת מהמשוואות ופתור אותה עבור k על-ידי בידוד k בצד השמאלי של סימן השוויון.
4k=-l+1
החסר l משני אגפי המשוואה.
k=\frac{1}{4}\left(-l+1\right)
חלק את שני האגפים ב- 4.
k=-\frac{1}{4}l+\frac{1}{4}
הכפל את \frac{1}{4} ב- -l+1.
-3\left(-\frac{1}{4}l+\frac{1}{4}\right)+l=-4
השתמש ב- \frac{-l+1}{4} במקום k במשוואה השניה, -3k+l=-4.
\frac{3}{4}l-\frac{3}{4}+l=-4
הכפל את -3 ב- \frac{-l+1}{4}.
\frac{7}{4}l-\frac{3}{4}=-4
הוסף את \frac{3l}{4} ל- l.
\frac{7}{4}l=-\frac{13}{4}
הוסף \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה.
l=-\frac{13}{7}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- \frac{7}{4}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
k=-\frac{1}{4}\left(-\frac{13}{7}\right)+\frac{1}{4}
השתמש ב- -\frac{13}{7} במקום l ב- k=-\frac{1}{4}l+\frac{1}{4}. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את k ישירות.
k=\frac{13}{28}+\frac{1}{4}
הכפל את -\frac{1}{4} ב- -\frac{13}{7} על-ידי הכפלת המונה במונה והמכנה במכנה. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
k=\frac{5}{7}
הוסף את \frac{1}{4} ל- \frac{13}{28} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
k=\frac{5}{7},l=-\frac{13}{7}
המערכת נפתרה כעת.
4k+l=1
שקול את המשוואה הראשונה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-3k+l=-4
שקול את המשוואה השניה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
4k+l=1,-3k+l=-4
העבר את המשוואות לצורה סטנדרטית ולאחר מכן השתמש במטריצות כדי לפתור את מערכת המשוואות.
\left(\begin{matrix}4&1\\-3&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}1\\-4\end{matrix}\right)
כתוב את המשוואות בצורת מטריצה.
inverse(\left(\begin{matrix}4&1\\-3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}4&1\\-3&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}4&1\\-3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\-4\end{matrix}\right)
הכפל את המשוואה שבצד השמאלי במטריצה ההופכית של \left(\begin{matrix}4&1\\-3&1\end{matrix}\right).
\left(\begin{matrix}1&0\\0&1\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}4&1\\-3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\-4\end{matrix}\right)
המכפלה של מטריצה וההופכי שלה היא מטריצת הזהות.
\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=inverse(\left(\begin{matrix}4&1\\-3&1\end{matrix}\right))\left(\begin{matrix}1\\-4\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות בצד השמאלי של סימן השוויון.
\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{4-\left(-3\right)}&-\frac{1}{4-\left(-3\right)}\\-\frac{-3}{4-\left(-3\right)}&\frac{4}{4-\left(-3\right)}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\-4\end{matrix}\right)
עבור המטריצה 2\times 2 \left(\begin{matrix}a&b\\c&d\end{matrix}\right), המטריצה ההפוכה היא \left(\begin{matrix}\frac{d}{ad-bc}&\frac{-b}{ad-bc}\\\frac{-c}{ad-bc}&\frac{a}{ad-bc}\end{matrix}\right), כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את משוואת המטריצה כבעיית הכפלת מטריצה.
\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{7}&-\frac{1}{7}\\\frac{3}{7}&\frac{4}{7}\end{matrix}\right)\left(\begin{matrix}1\\-4\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{1}{7}-\frac{1}{7}\left(-4\right)\\\frac{3}{7}+\frac{4}{7}\left(-4\right)\end{matrix}\right)
הכפל את המטריצות.
\left(\begin{matrix}k\\l\end{matrix}\right)=\left(\begin{matrix}\frac{5}{7}\\-\frac{13}{7}\end{matrix}\right)
בצע את הפעולות האריתמטיות.
k=\frac{5}{7},l=-\frac{13}{7}
חלץ את רכיבי המטריצה k ו- l.
4k+l=1
שקול את המשוואה הראשונה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-3k+l=-4
שקול את המשוואה השניה. החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
4k+l=1,-3k+l=-4
כדי לפתור באמצעות אלימינציה, המקדמים של אחד מהמשתנים חייבים להיות זהים בשתי המשוואות כדי שהמשתנה יתבטל בעת החסרת משוואה אחת מהשניה.
4k+3k+l-l=1+4
החסר את -3k+l=-4 מ- 4k+l=1 על-ידי חיסור איברים דומים בכל אחד מהצדדים של סימן השוויון.
4k+3k=1+4
הוסף את l ל- -l. האיברים l ו- -l מבטלים זה את זה, ונותרת משוואה שכוללת משתנה אחד בלבד ושניתן לפתור אותה.
7k=1+4
הוסף את 4k ל- 3k.
7k=5
הוסף את 1 ל- 4.
k=\frac{5}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
-3\times \frac{5}{7}+l=-4
השתמש ב- \frac{5}{7} במקום k ב- -3k+l=-4. מאחר שהמשוואה המתקבלת מכילה משתנה אחד בלבד, ניתן לפתור את l ישירות.
-\frac{15}{7}+l=-4
הכפל את -3 ב- \frac{5}{7}.
l=-\frac{13}{7}
הוסף \frac{15}{7} לשני אגפי המשוואה.
k=\frac{5}{7},l=-\frac{13}{7}
המערכת נפתרה כעת.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}