פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{481} - 1}{6} \approx 3.4886187
x=\frac{-\sqrt{481}-1}{6}\approx -3.821952033
גרף
שתף
הועתק ללוח
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}xx-\frac{\frac{3}{4}x}{\frac{1}{6}}x+30=x
חלק את \frac{3}{4}x ב- \frac{1}{3} כדי לקבל \frac{9}{4}x.
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}x^{2}-\frac{\frac{3}{4}x}{\frac{1}{6}}x+30=x
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}x^{2}-\frac{9}{2}xx+30=x
חלק את \frac{3}{4}x ב- \frac{1}{6} כדי לקבל \frac{9}{2}x.
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}x^{2}-\frac{9}{2}x^{2}+30=x
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
\frac{x}{4}-\frac{9}{4}x^{2}+30=x
כנס את \frac{9}{4}x^{2} ו- -\frac{9}{2}x^{2} כדי לקבל -\frac{9}{4}x^{2}.
\frac{x}{4}-\frac{9}{4}x^{2}+30-x=0
החסר x משני האגפים.
-\frac{3}{4}x-\frac{9}{4}x^{2}+30=0
כנס את \frac{x}{4} ו- -x כדי לקבל -\frac{3}{4}x.
-\frac{9}{4}x^{2}-\frac{3}{4}x+30=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\left(-\frac{3}{4}\right)^{2}-4\left(-\frac{9}{4}\right)\times 30}}{2\left(-\frac{9}{4}\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -\frac{9}{4} במקום a, ב- -\frac{3}{4} במקום b, וב- 30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}-4\left(-\frac{9}{4}\right)\times 30}}{2\left(-\frac{9}{4}\right)}
העלה את -\frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}+9\times 30}}{2\left(-\frac{9}{4}\right)}
הכפל את -4 ב- -\frac{9}{4}.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{9}{16}+270}}{2\left(-\frac{9}{4}\right)}
הכפל את 9 ב- 30.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\sqrt{\frac{4329}{16}}}{2\left(-\frac{9}{4}\right)}
הוסף את \frac{9}{16} ל- 270.
x=\frac{-\left(-\frac{3}{4}\right)±\frac{3\sqrt{481}}{4}}{2\left(-\frac{9}{4}\right)}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{4329}{16}.
x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{3\sqrt{481}}{4}}{2\left(-\frac{9}{4}\right)}
ההופכי של -\frac{3}{4} הוא \frac{3}{4}.
x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{3\sqrt{481}}{4}}{-\frac{9}{2}}
הכפל את 2 ב- -\frac{9}{4}.
x=\frac{3\sqrt{481}+3}{-\frac{9}{2}\times 4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{3\sqrt{481}}{4}}{-\frac{9}{2}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את \frac{3}{4} ל- \frac{3\sqrt{481}}{4}.
x=\frac{-\sqrt{481}-1}{6}
חלק את \frac{3+3\sqrt{481}}{4} ב- -\frac{9}{2} על-ידי הכפלת \frac{3+3\sqrt{481}}{4} בהופכי של -\frac{9}{2}.
x=\frac{3-3\sqrt{481}}{-\frac{9}{2}\times 4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{\frac{3}{4}±\frac{3\sqrt{481}}{4}}{-\frac{9}{2}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{3\sqrt{481}}{4} מ- \frac{3}{4}.
x=\frac{\sqrt{481}-1}{6}
חלק את \frac{3-3\sqrt{481}}{4} ב- -\frac{9}{2} על-ידי הכפלת \frac{3-3\sqrt{481}}{4} בהופכי של -\frac{9}{2}.
x=\frac{-\sqrt{481}-1}{6} x=\frac{\sqrt{481}-1}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}xx-\frac{\frac{3}{4}x}{\frac{1}{6}}x+30=x
חלק את \frac{3}{4}x ב- \frac{1}{3} כדי לקבל \frac{9}{4}x.
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}x^{2}-\frac{\frac{3}{4}x}{\frac{1}{6}}x+30=x
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}x^{2}-\frac{9}{2}xx+30=x
חלק את \frac{3}{4}x ב- \frac{1}{6} כדי לקבל \frac{9}{2}x.
\frac{x}{4}+\frac{9}{4}x^{2}-\frac{9}{2}x^{2}+30=x
הכפל את x ו- x כדי לקבל x^{2}.
\frac{x}{4}-\frac{9}{4}x^{2}+30=x
כנס את \frac{9}{4}x^{2} ו- -\frac{9}{2}x^{2} כדי לקבל -\frac{9}{4}x^{2}.
\frac{x}{4}-\frac{9}{4}x^{2}+30-x=0
החסר x משני האגפים.
-\frac{3}{4}x-\frac{9}{4}x^{2}+30=0
כנס את \frac{x}{4} ו- -x כדי לקבל -\frac{3}{4}x.
-\frac{3}{4}x-\frac{9}{4}x^{2}=-30
החסר 30 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-\frac{9}{4}x^{2}-\frac{3}{4}x=-30
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-\frac{9}{4}x^{2}-\frac{3}{4}x}{-\frac{9}{4}}=-\frac{30}{-\frac{9}{4}}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- -\frac{9}{4}, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
x^{2}+\left(-\frac{\frac{3}{4}}{-\frac{9}{4}}\right)x=-\frac{30}{-\frac{9}{4}}
חילוק ב- -\frac{9}{4} מבטל את ההכפלה ב- -\frac{9}{4}.
x^{2}+\frac{1}{3}x=-\frac{30}{-\frac{9}{4}}
חלק את -\frac{3}{4} ב- -\frac{9}{4} על-ידי הכפלת -\frac{3}{4} בהופכי של -\frac{9}{4}.
x^{2}+\frac{1}{3}x=\frac{40}{3}
חלק את -30 ב- -\frac{9}{4} על-ידי הכפלת -30 בהופכי של -\frac{9}{4}.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\left(\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{40}{3}+\left(\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{40}{3}+\frac{1}{36}
העלה את \frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{481}{36}
הוסף את \frac{40}{3} ל- \frac{1}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{481}{36}
פרק x^{2}+\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{481}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{6}=\frac{\sqrt{481}}{6} x+\frac{1}{6}=-\frac{\sqrt{481}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{481}-1}{6} x=\frac{-\sqrt{481}-1}{6}
החסר \frac{1}{6} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}