פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{109}-7}{6}\approx 0.573384418
x=\frac{-\sqrt{109}-7}{6}\approx -2.906717751
גרף
שתף
הועתק ללוח
-6-3x+3\left(x-2\right)\left(x+2\right)\left(-1\right)=3x+6-\left(5-x\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 3\left(x-2\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2-x,x-2,3x^{2}-12.
-6-3x-3\left(x-2\right)\left(x+2\right)=3x+6-\left(5-x\right)
הכפל את 3 ו- -1 כדי לקבל -3.
-6-3x+\left(-3x+6\right)\left(x+2\right)=3x+6-\left(5-x\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3 ב- x-2.
-6-3x-3x^{2}+12=3x+6-\left(5-x\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3x+6 ב- x+2 ולכנס איברים דומים.
6-3x-3x^{2}=3x+6-\left(5-x\right)
חבר את -6 ו- 12 כדי לקבל 6.
6-3x-3x^{2}=3x+6-5+x
כדי למצוא את ההופכי של 5-x, מצא את ההופכי של כל איבר.
6-3x-3x^{2}=3x+1+x
החסר את 5 מ- 6 כדי לקבל 1.
6-3x-3x^{2}=4x+1
כנס את 3x ו- x כדי לקבל 4x.
6-3x-3x^{2}-4x=1
החסר 4x משני האגפים.
6-7x-3x^{2}=1
כנס את -3x ו- -4x כדי לקבל -7x.
6-7x-3x^{2}-1=0
החסר 1 משני האגפים.
5-7x-3x^{2}=0
החסר את 1 מ- 6 כדי לקבל 5.
-3x^{2}-7x+5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\left(-3\right)\times 5}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- 5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\left(-3\right)\times 5}}{2\left(-3\right)}
-7 בריבוע.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49+12\times 5}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49+60}}{2\left(-3\right)}
הכפל את 12 ב- 5.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{109}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 49 ל- 60.
x=\frac{7±\sqrt{109}}{2\left(-3\right)}
ההופכי של -7 הוא 7.
x=\frac{7±\sqrt{109}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{\sqrt{109}+7}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{109}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- \sqrt{109}.
x=\frac{-\sqrt{109}-7}{6}
חלק את 7+\sqrt{109} ב- -6.
x=\frac{7-\sqrt{109}}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±\sqrt{109}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{109} מ- 7.
x=\frac{\sqrt{109}-7}{6}
חלק את 7-\sqrt{109} ב- -6.
x=\frac{-\sqrt{109}-7}{6} x=\frac{\sqrt{109}-7}{6}
המשוואה נפתרה כעת.
-6-3x+3\left(x-2\right)\left(x+2\right)\left(-1\right)=3x+6-\left(5-x\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 3\left(x-2\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2-x,x-2,3x^{2}-12.
-6-3x-3\left(x-2\right)\left(x+2\right)=3x+6-\left(5-x\right)
הכפל את 3 ו- -1 כדי לקבל -3.
-6-3x+\left(-3x+6\right)\left(x+2\right)=3x+6-\left(5-x\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3 ב- x-2.
-6-3x-3x^{2}+12=3x+6-\left(5-x\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3x+6 ב- x+2 ולכנס איברים דומים.
6-3x-3x^{2}=3x+6-\left(5-x\right)
חבר את -6 ו- 12 כדי לקבל 6.
6-3x-3x^{2}=3x+6-5+x
כדי למצוא את ההופכי של 5-x, מצא את ההופכי של כל איבר.
6-3x-3x^{2}=3x+1+x
החסר את 5 מ- 6 כדי לקבל 1.
6-3x-3x^{2}=4x+1
כנס את 3x ו- x כדי לקבל 4x.
6-3x-3x^{2}-4x=1
החסר 4x משני האגפים.
6-7x-3x^{2}=1
כנס את -3x ו- -4x כדי לקבל -7x.
-7x-3x^{2}=1-6
החסר 6 משני האגפים.
-7x-3x^{2}=-5
החסר את 6 מ- 1 כדי לקבל -5.
-3x^{2}-7x=-5
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-3x^{2}-7x}{-3}=-\frac{5}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\left(-\frac{7}{-3}\right)x=-\frac{5}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}+\frac{7}{3}x=-\frac{5}{-3}
חלק את -7 ב- -3.
x^{2}+\frac{7}{3}x=\frac{5}{3}
חלק את -5 ב- -3.
x^{2}+\frac{7}{3}x+\left(\frac{7}{6}\right)^{2}=\frac{5}{3}+\left(\frac{7}{6}\right)^{2}
חלק את \frac{7}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{7}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{7}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{7}{3}x+\frac{49}{36}=\frac{5}{3}+\frac{49}{36}
העלה את \frac{7}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{7}{3}x+\frac{49}{36}=\frac{109}{36}
הוסף את \frac{5}{3} ל- \frac{49}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{7}{6}\right)^{2}=\frac{109}{36}
פרק x^{2}+\frac{7}{3}x+\frac{49}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{7}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{109}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{7}{6}=\frac{\sqrt{109}}{6} x+\frac{7}{6}=-\frac{\sqrt{109}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{109}-7}{6} x=\frac{-\sqrt{109}-7}{6}
החסר \frac{7}{6} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}