פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{53} + 3}{2} \approx 5.140054945
x=\frac{3-\sqrt{53}}{2}\approx -2.140054945
גרף
שתף
הועתק ללוח
1-\left(-\left(1+x\right)\left(2+x\right)\times 2\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,-1,1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-1\right)\left(x+1\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x^{3}+2x^{2}-x-2,1-x,x+1.
1-\left(-2\left(1+x\right)\left(2+x\right)\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
הכפל את -1 ו- 2 כדי לקבל -2.
1-\left(-2-2x\right)\left(2+x\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2 ב- 1+x.
1-\left(-4-6x-2x^{2}\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2-2x ב- 2+x ולכנס איברים דומים.
1+4+6x+2x^{2}=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
כדי למצוא את ההופכי של -4-6x-2x^{2}, מצא את ההופכי של כל איבר.
5+6x+2x^{2}=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
חבר את 1 ו- 4 כדי לקבל 5.
5+6x+2x^{2}=\left(x^{2}+x-2\right)\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x-1 ב- x+2 ולכנס איברים דומים.
5+6x+2x^{2}=3x^{2}+3x-6
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x^{2}+x-2 ב- 3.
5+6x+2x^{2}-3x^{2}=3x-6
החסר 3x^{2} משני האגפים.
5+6x-x^{2}=3x-6
כנס את 2x^{2} ו- -3x^{2} כדי לקבל -x^{2}.
5+6x-x^{2}-3x=-6
החסר 3x משני האגפים.
5+3x-x^{2}=-6
כנס את 6x ו- -3x כדי לקבל 3x.
5+3x-x^{2}+6=0
הוסף 6 משני הצדדים.
11+3x-x^{2}=0
חבר את 5 ו- 6 כדי לקבל 11.
-x^{2}+3x+11=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-1\right)\times 11}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- 11 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-1\right)\times 11}}{2\left(-1\right)}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9+4\times 11}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-3±\sqrt{9+44}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 11.
x=\frac{-3±\sqrt{53}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 9 ל- 44.
x=\frac{-3±\sqrt{53}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{\sqrt{53}-3}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{53}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- \sqrt{53}.
x=\frac{3-\sqrt{53}}{2}
חלק את -3+\sqrt{53} ב- -2.
x=\frac{-\sqrt{53}-3}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{53}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{53} מ- -3.
x=\frac{\sqrt{53}+3}{2}
חלק את -3-\sqrt{53} ב- -2.
x=\frac{3-\sqrt{53}}{2} x=\frac{\sqrt{53}+3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
1-\left(-\left(1+x\right)\left(2+x\right)\times 2\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,-1,1 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- \left(x-1\right)\left(x+1\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x^{3}+2x^{2}-x-2,1-x,x+1.
1-\left(-2\left(1+x\right)\left(2+x\right)\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
הכפל את -1 ו- 2 כדי לקבל -2.
1-\left(-2-2x\right)\left(2+x\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2 ב- 1+x.
1-\left(-4-6x-2x^{2}\right)=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -2-2x ב- 2+x ולכנס איברים דומים.
1+4+6x+2x^{2}=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
כדי למצוא את ההופכי של -4-6x-2x^{2}, מצא את ההופכי של כל איבר.
5+6x+2x^{2}=\left(x-1\right)\left(x+2\right)\times 3
חבר את 1 ו- 4 כדי לקבל 5.
5+6x+2x^{2}=\left(x^{2}+x-2\right)\times 3
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x-1 ב- x+2 ולכנס איברים דומים.
5+6x+2x^{2}=3x^{2}+3x-6
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x^{2}+x-2 ב- 3.
5+6x+2x^{2}-3x^{2}=3x-6
החסר 3x^{2} משני האגפים.
5+6x-x^{2}=3x-6
כנס את 2x^{2} ו- -3x^{2} כדי לקבל -x^{2}.
5+6x-x^{2}-3x=-6
החסר 3x משני האגפים.
5+3x-x^{2}=-6
כנס את 6x ו- -3x כדי לקבל 3x.
3x-x^{2}=-6-5
החסר 5 משני האגפים.
3x-x^{2}=-11
החסר את 5 מ- -6 כדי לקבל -11.
-x^{2}+3x=-11
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-x^{2}+3x}{-1}=-\frac{11}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{3}{-1}x=-\frac{11}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-3x=-\frac{11}{-1}
חלק את 3 ב- -1.
x^{2}-3x=11
חלק את -11 ב- -1.
x^{2}-3x+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=11+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=11+\frac{9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=\frac{53}{4}
הוסף את 11 ל- \frac{9}{4}.
\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{53}{4}
פרק x^{2}-3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{53}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{53}}{2} x-\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{53}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{53}+3}{2} x=\frac{3-\sqrt{53}}{2}
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}