פתור עבור x
x = -\frac{3}{2} = -1\frac{1}{2} = -1.5
גרף
שתף
הועתק ללוח
\left(x-2\right)\times 2+10=x\left(1+2x\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים 0,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x-2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x^{2}-2x,x-2.
2x-4+10=x\left(1+2x\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x-2 ב- 2.
2x+6=x\left(1+2x\right)
חבר את -4 ו- 10 כדי לקבל 6.
2x+6=x+2x^{2}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- 1+2x.
2x+6-x=2x^{2}
החסר x משני האגפים.
x+6=2x^{2}
כנס את 2x ו- -x כדי לקבל x.
x+6-2x^{2}=0
החסר 2x^{2} משני האגפים.
-2x^{2}+x+6=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=1 ab=-2\times 6=-12
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -2x^{2}+ax+bx+6. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,12 -2,6 -3,4
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -12.
-1+12=11 -2+6=4 -3+4=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=4 b=-3
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(-2x^{2}+4x\right)+\left(-3x+6\right)
שכתב את -2x^{2}+x+6 כ- \left(-2x^{2}+4x\right)+\left(-3x+6\right).
2x\left(-x+2\right)+3\left(-x+2\right)
הוצא את הגורם המשותף 2x בקבוצה הראשונה ואת 3 בקבוצה השניה.
\left(-x+2\right)\left(2x+3\right)
הוצא את האיבר המשותף -x+2 באמצעות חוק הפילוג.
x=2 x=-\frac{3}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את -x+2=0 ו- 2x+3=0.
x=-\frac{3}{2}
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
\left(x-2\right)\times 2+10=x\left(1+2x\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים 0,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x-2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x^{2}-2x,x-2.
2x-4+10=x\left(1+2x\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x-2 ב- 2.
2x+6=x\left(1+2x\right)
חבר את -4 ו- 10 כדי לקבל 6.
2x+6=x+2x^{2}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- 1+2x.
2x+6-x=2x^{2}
החסר x משני האגפים.
x+6=2x^{2}
כנס את 2x ו- -x כדי לקבל x.
x+6-2x^{2}=0
החסר 2x^{2} משני האגפים.
-2x^{2}+x+6=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\left(-2\right)\times 6}}{2\left(-2\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -2 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\left(-2\right)\times 6}}{2\left(-2\right)}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1+8\times 6}}{2\left(-2\right)}
הכפל את -4 ב- -2.
x=\frac{-1±\sqrt{1+48}}{2\left(-2\right)}
הכפל את 8 ב- 6.
x=\frac{-1±\sqrt{49}}{2\left(-2\right)}
הוסף את 1 ל- 48.
x=\frac{-1±7}{2\left(-2\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
x=\frac{-1±7}{-4}
הכפל את 2 ב- -2.
x=\frac{6}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±7}{-4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 7.
x=-\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{6}{-4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{8}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±7}{-4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- -1.
x=2
חלק את -8 ב- -4.
x=-\frac{3}{2} x=2
המשוואה נפתרה כעת.
x=-\frac{3}{2}
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
\left(x-2\right)\times 2+10=x\left(1+2x\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים 0,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x\left(x-2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x,x^{2}-2x,x-2.
2x-4+10=x\left(1+2x\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x-2 ב- 2.
2x+6=x\left(1+2x\right)
חבר את -4 ו- 10 כדי לקבל 6.
2x+6=x+2x^{2}
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x ב- 1+2x.
2x+6-x=2x^{2}
החסר x משני האגפים.
x+6=2x^{2}
כנס את 2x ו- -x כדי לקבל x.
x+6-2x^{2}=0
החסר 2x^{2} משני האגפים.
x-2x^{2}=-6
החסר 6 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
-2x^{2}+x=-6
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-2x^{2}+x}{-2}=-\frac{6}{-2}
חלק את שני האגפים ב- -2.
x^{2}+\frac{1}{-2}x=-\frac{6}{-2}
חילוק ב- -2 מבטל את ההכפלה ב- -2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=-\frac{6}{-2}
חלק את 1 ב- -2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=3
חלק את -6 ב- -2.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=3+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=3+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{49}{16}
הוסף את 3 ל- \frac{1}{16}.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{49}{16}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{7}{4} x-\frac{1}{4}=-\frac{7}{4}
פשט.
x=2 x=-\frac{3}{2}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
x=-\frac{3}{2}
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}