פתור עבור x
x=\frac{2\sqrt{3}}{3}-1\approx 0.154700538
x=-\frac{2\sqrt{3}}{3}-1\approx -2.154700538
גרף
שתף
הועתק ללוח
-6-3x+3\left(x-2\right)\left(x+2\right)\left(-1\right)=3x+6-1
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 3\left(x-2\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2-x,x-2,3x^{2}-12.
-6-3x-3\left(x-2\right)\left(x+2\right)=3x+6-1
הכפל את 3 ו- -1 כדי לקבל -3.
-6-3x+\left(-3x+6\right)\left(x+2\right)=3x+6-1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3 ב- x-2.
-6-3x-3x^{2}+12=3x+6-1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3x+6 ב- x+2 ולכנס איברים דומים.
6-3x-3x^{2}=3x+6-1
חבר את -6 ו- 12 כדי לקבל 6.
6-3x-3x^{2}=3x+5
החסר את 1 מ- 6 כדי לקבל 5.
6-3x-3x^{2}-3x=5
החסר 3x משני האגפים.
6-6x-3x^{2}=5
כנס את -3x ו- -3x כדי לקבל -6x.
6-6x-3x^{2}-5=0
החסר 5 משני האגפים.
1-6x-3x^{2}=0
החסר את 5 מ- 6 כדי לקבל 1.
-3x^{2}-6x+1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\left(-3\right)}}{2\left(-3\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -3 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\left(-3\right)}}{2\left(-3\right)}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+12}}{2\left(-3\right)}
הכפל את -4 ב- -3.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{48}}{2\left(-3\right)}
הוסף את 36 ל- 12.
x=\frac{-\left(-6\right)±4\sqrt{3}}{2\left(-3\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 48.
x=\frac{6±4\sqrt{3}}{2\left(-3\right)}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{6±4\sqrt{3}}{-6}
הכפל את 2 ב- -3.
x=\frac{4\sqrt{3}+6}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±4\sqrt{3}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 4\sqrt{3}.
x=-\frac{2\sqrt{3}}{3}-1
חלק את 6+4\sqrt{3} ב- -6.
x=\frac{6-4\sqrt{3}}{-6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±4\sqrt{3}}{-6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{3} מ- 6.
x=\frac{2\sqrt{3}}{3}-1
חלק את 6-4\sqrt{3} ב- -6.
x=-\frac{2\sqrt{3}}{3}-1 x=\frac{2\sqrt{3}}{3}-1
המשוואה נפתרה כעת.
-6-3x+3\left(x-2\right)\left(x+2\right)\left(-1\right)=3x+6-1
המשתנה x אינו יכול להיות שווה לאף אחד מהערכים -2,2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- 3\left(x-2\right)\left(x+2\right), הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של 2-x,x-2,3x^{2}-12.
-6-3x-3\left(x-2\right)\left(x+2\right)=3x+6-1
הכפל את 3 ו- -1 כדי לקבל -3.
-6-3x+\left(-3x+6\right)\left(x+2\right)=3x+6-1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3 ב- x-2.
-6-3x-3x^{2}+12=3x+6-1
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את -3x+6 ב- x+2 ולכנס איברים דומים.
6-3x-3x^{2}=3x+6-1
חבר את -6 ו- 12 כדי לקבל 6.
6-3x-3x^{2}=3x+5
החסר את 1 מ- 6 כדי לקבל 5.
6-3x-3x^{2}-3x=5
החסר 3x משני האגפים.
6-6x-3x^{2}=5
כנס את -3x ו- -3x כדי לקבל -6x.
-6x-3x^{2}=5-6
החסר 6 משני האגפים.
-6x-3x^{2}=-1
החסר את 6 מ- 5 כדי לקבל -1.
-3x^{2}-6x=-1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-3x^{2}-6x}{-3}=-\frac{1}{-3}
חלק את שני האגפים ב- -3.
x^{2}+\left(-\frac{6}{-3}\right)x=-\frac{1}{-3}
חילוק ב- -3 מבטל את ההכפלה ב- -3.
x^{2}+2x=-\frac{1}{-3}
חלק את -6 ב- -3.
x^{2}+2x=\frac{1}{3}
חלק את -1 ב- -3.
x^{2}+2x+1^{2}=\frac{1}{3}+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=\frac{1}{3}+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=\frac{4}{3}
הוסף את \frac{1}{3} ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=\frac{4}{3}
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{4}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\frac{2\sqrt{3}}{3} x+1=-\frac{2\sqrt{3}}{3}
פשט.
x=\frac{2\sqrt{3}}{3}-1 x=-\frac{2\sqrt{3}}{3}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}